אוזן סתומה היא תלונה שכיחה, אבל היא אינה אבחנה אחת. לפעמים מדובר בשעווה או במים שנכנסו לתעלת האוזן. במקרים אחרים התחושה קשורה לצינון, לגודש, לחצוצרת השמע, לנוזלים באוזן התיכונה או לשינויי לחץ. כאשר האוזן נשארת סתומה או חוזרת שוב ושוב, חשוב להבין מה עומד מאחורי התחושה.
במאמר הזה אני מתמקד במצבים שבהם מופיעים לחץ, מלאות, שמיעה עמומה, פצפוצים או תחושה שהאוזן אינה נפתחת. לצד ההסבר על הגורמים האפשריים, אציג את הגישה ההומאופתית שלי למצבים אלה.
בטיפול הומאופתי, רמדי, כלומר תרופה הומאופתית, אינה נבחרת רק לפי שם התסמין. אני בוחן כיצד הבעיה התחילה, מה מחמיר או מקל עליה, אילו תסמינים נוספים מופיעים במקביל ומהו הדפוס האישי של האדם. מתוך התמונה הזאת אני שוקל איזו רמדי מתאימה למכלול, ולא רק לתחושת האוזן הסתומה.
מהי תחושת אוזן סתומה ולמה היא אינה אבחנה אחת?
כאשר אדם אומר לי „האוזן שלי סתומה”, אני לא ממהר להסיק מה הסיבה. אותה תלונה יכולה להופיע בגלל חסימה בתעלת האוזן, קושי באיזון הלחץ באוזן התיכונה, נוזלים מאחורי עור התוף או פגיעה בשמיעה מסיבה אחרת.
לכן חשוב להפריד בין שם התחושה לבין המצב שיצר אותה. אוזן סתומה יכולה להתבטא בלחץ, מלאות, אטימות, שמיעה עמומה או בתחושה שהקול נשמע מתוך הראש. לעיתים מצטרפים גם פצפוצים, טינטון או שינוי בעוצמת התחושה בעקבות בליעה, פיהוק או שינוי תנוחה.
אוזן סתומה אינה אבחנה אחת
אותה תחושה יכולה להופיע מסיבות שונות, ולכן חשוב להבין מה עומד מאחוריה.
מה גורם לתחושת אוזן סתומה?
מאחורי תחושת אוזן סתומה יכולים לעמוד כמה מנגנונים: חסימה בתעלת האוזן, שינוי באוורור האוזן התיכונה, גודש באף ובסינוסים או שינויי לחץ. כאשר התחושה נמשכת או חוזרת, לא מספיק לנסות „לפתוח” את האוזן. חשוב להבין מה גורם לה ובאיזה מנגנון מדובר.
כיצד חצוצרת השמע משפיעה על הלחץ באוזן?
חצוצרת השמע היא תעלה המחברת בין האוזן התיכונה לבין האזור שמאחורי האף והגרון. היא מסייעת לאוורר את האוזן התיכונה, לאזן את הלחץ ולאפשר ניקוז. היא נפתחת לזמן קצר בזמן בליעה או פיהוק, ולעיתים גם בתנועות של הלסת.
כאשר החצוצרה אינה נפתחת היטב, עלול להיווצר פער בין הלחץ באוזן התיכונה לבין הלחץ החיצוני. האדם עשוי להרגיש מלאות, לחץ, פצפוצים, שמיעה עמומה או תחושה שהאוזן נפתחת ונסגרת. צינון, אלרגיה וגודש באזור האף והלוע עלולים להפריע לפתיחתה.
האם צינון, אלרגיה או סינוסיטיס יכולים לגרום לאוזן סתומה?
כן. כאשר הריריות באף ובאזור הלוע נפוחות, פתיחת חצוצרת השמע עלולה להיות פחות יעילה. זו אחת הסיבות לכך שאוזן יכולה להישאר סתומה גם לאחר שהנזלת והצינון כבר חלפו. אצל חלק מהאנשים התחושה מופיעה כמעט בכל צינון, ואצל אחרים היא נמשכת לאחר אירוע מסוים.
גם גודש ממושך בסינוסים או נזלת אלרגית עשויים להיות חלק מהתמונה. כאשר מופיעים יחד לחץ באוזניים, גודש בפנים, ירידה בחוש הריח או כאבים באזור הסינוסים, חשוב להתייחס גם אליהם כחלק מהבירור ולא להתמקד באוזן בלבד.
כאשר קיים קשר ברור בין גודש בסינוסים, לחץ בפנים וכאב ראש, אפשר לקרוא גם על סינוסיטיס וכאב ראש במאמר הייעודי באתר.
האם נוזלים באוזן התיכונה יכולים לגרום לירידה בשמיעה?
נוזלים באוזן התיכונה מצטברים מאחורי עור התוף, ולכן אינם מרגישים כמו מים שנכנסו לאוזן לאחר מקלחת. כאשר הנוזלים מגבילים את התנועה של עור התוף ושל עצמות השמע, עלולים להופיע ירידה הולכתית בשמיעה, תחושת אטימות ושמיעה עמומה.
אצל ילדים יש לכך חשיבות מיוחדת כאשר המצב נמשך, משום ששמיעה פחות טובה עלולה להשפיע על ההקשבה, על התקשורת ועל התפתחות השפה. אם הנוזלים נמשכים לאורך זמן או קיימת ירידה בשמיעה, חשוב להמשיך במעקב רפואי ובבדיקות המתאימות. הטיפול ההומאופתי אינו מחליף בדיקת שמיעה או מעקב אצל רופא אף אוזן גרון.
באתר קיים מאמר נפרד על הומאופתיה לדלקת אוזניים, ובו הרחבה על דלקות חוזרות, נוזלים, ירידה בשמיעה וניתוח כפתורים.
האם שעווה, מים ושינויי לחץ יוצרים אותה תחושה?
שעווה שחוסמת את תעלת האוזן יכולה לגרום לתחושת חסימה ולירידה בשמיעה. במקרה כזה מדובר בחסימה מכנית, ולכן טיפול הומאופתי אינו מחליף בדיקה והסרה בטוחה של החסימה, כאשר היא קיימת.
מים לאחר מקלחת או שחייה יוצרים בדרך כלל תחושה חיצונית וזמנית יותר. טיסה, צלילה או נסיעה לאזור הררי יכולות לגרום ללחץ כאשר האוזן מתקשה לאזן במהירות את שינויי הלחץ. אם התחושה נשארת, חוזרת בכל טיסה או מלווה בירידה בשמיעה, חשוב לברר את הסיבה.
למה אוזן סתומה לא נפתחת או נסתמת שוב ושוב?
כאשר האוזן נשארת סתומה ואינה נפתחת, או כאשר היא נסתמת שוב ושוב, ייתכן שלא מדובר באירוע חד־פעמי. החזרה של התסמין יכולה להיות קשורה לגודש, לצינון חוזר, להפרעה בתפקוד חצוצרת השמע, לנוזלים, לשינויים בלחץ או למצב אחר שחשוב לזהות.
מה מאפיין אוזן סתומה אחרי צינון?
לעיתים הצינון חולף, אך האוזניים נשארות מלאות או שהקולות נשמעים עמומים. אצל אדם אחד האוזן נפתחת בזמן בליעה ואז חוזרת להיסתם. אצל אדם אחר נשארים לחץ ופצפוצים במשך ימים או שבועות.
כאשר הדבר חוזר כמעט בכל צינון, אני מתייחס אליו כדפוס שצריך להבין ולא רק כאירוע נקודתי.
האם אוזן סתומה בלי כאב דורשת בירור?
היעדר כאב אינו אומר בהכרח שהכול תקין. נוזלים או הפרעה באוורור האוזן יכולים להתבטא בעיקר במלאות, באטימות ובירידה בשמיעה.
אצל ילדים, הורה עשוי לשים לב שהילד מבקש לחזור על דברים, מגביר את עוצמת הטלוויזיה או אינו מגיב כאשר קוראים לו. במצבים כאלה חשוב לשקול בדיקת שמיעה ומעקב מתאים.
מה הקשר בין אוזן סתומה לבין טינטון או סחרחורת?
תחושת מלאות ושמיעה עמומה יכולות להופיע יחד עם טינטון. גם תחושת חוסר יציבות או סחרחורת עשויה להופיע בחלק ממצבי האוזן, אך לא כל סחרחורת מקורה באוזן. לכן חשוב להתייחס לעוצמה, למשך ולתסמינים הנלווים.
כאשר הצליל באוזן הוא התסמין המרכזי, אפשר לקרוא גם על טיפול הומאופתי לטינטון במאמר הייעודי.
כאשר קיימת סחרחורת משמעותית או חוזרת, אפשר לעבור למאמר על טיפול הומאופתי בסחרחורות.
איך משחררים אוזן סתומה?
כאשר מדובר באירוע קל וזמני, בליעה, פיהוק או לעיסה עשויים לסייע לאוזן להשוות את הלחץ. לאחר שחייה אפשר לייבש בעדינות את האוזן החיצונית ולהטות את הראש, אך אין להחדיר מקלוני אוזניים או חפצים אחרים לתעלת האוזן.
אני לא ממליץ להפעיל לחץ בכוח או להמשיך בניסיונות לפתוח את האוזן כאשר מופיעים כאב, סחרחורת או ירידה בשמיעה. כאשר האוזן אינה נפתחת, כאשר הסתימה חוזרת או כאשר קיימת ירידה בשמיעה, השלב הבא אינו עוד ניסיון לפתוח אותה, אלא בירור של הסיבה.
אוזן סתומה או לחץ באוזניים שחוזרים?
אני מזמין אותך להתייעצות ראשונית כדי להבין את דפוס התסמינים ולבחון את האפשרות של טיפול הומאופתי אישי.
מתי אוזן סתומה דורשת בדיקה רפואית?
חשוב לפנות לבירור כאשר תחושת הסתימה נמשכת, נסתמת שוב ושוב, מופיעה בעיקר באוזן אחת או מלווה בירידה בשמיעה. הבדיקה יכולה לכלול הסתכלות על תעלת האוזן ועל עור התוף, בדיקת שמיעה ולעיתים גם טימפנומטריה, בהתאם למצב.
פנייה מהירה יותר חשובה כאשר מופיעים כאב חזק, הפרשה מהאוזן, חום, סחרחורת משמעותית, טינטון חד־צדדי חדש או החמרה מהירה בשמיעה. ירידה פתאומית בשמיעה, גם אם האדם מתאר אותה רק כ„אוזן סתומה”, דורשת פנייה רפואית דחופה ולא המתנה לראות אם תחלוף.
הסיבה לכך היא שתחושת אטימות יכולה לפעמים להיות הסימן הראשון לירידה פתאומית בשמיעה שמקורה באוזן הפנימית. במצב כזה הזמן חשוב, ולכן אין להניח שמדובר בשעווה או בצינון בלי בדיקה.
כיצד אני ניגש לטיפול הומאופתי באוזן סתומה חוזרת?
כאשר אדם מגיע אליי בגלל אוזן סתומה, אני לא מחפש רמדי לפי שם התלונה בלבד. רמדי היא תרופה הומאופתית המותאמת לאדם, ואני בוחר אותה לפי מכלול התסמינים, לפי הדפוס שבו הבעיה מופיעה ולפי המאפיינים הכלליים של האדם.
מה אני רוצה להבין לפני בחירת הרמדי?
אני מברר באיזו אוזן מדובר והאם התחושה חד־צדדית או דו־צדדית. אני שואל אם מדובר בסתימה, לחץ, מלאות, אטימות או שמיעה עמומה, ואם קיימים פצפוצים, טינטון או סחרחורת.
אני בוחן מה קורה בזמן בליעה, בפיהוק, בשכיבה ובשינוי תנוחה. אני מברר אם הבעיה החלה אחרי צינון, אם היא מופיעה בכל צינון, אם היא קשורה לטיסה או לצלילה, ומה מחמיר או מקל עליה. חשוב לי לדעת גם אם נמצאו נוזלים, אם הייתה ירידה בשמיעה ואם קיימת נטייה לדלקות אוזניים.
במקביל, אני מנסה להבין את האדם כולו. שינה, אנרגיה, תחושת חום או קור, הזעה, צמא, עיכול, מצב רגשי ותסמינים נוספים עשויים להיות משמעותיים לבחירת הרמדי. אני לא הופך את השיחה לרשימת שאלות טכנית, אלא מחפש את החיבור בין הפרטים.
למה שני אנשים עם אוזן סתומה עשויים לקבל רמדיס שונות?
שני אנשים יכולים להשתמש באותן מילים ולתאר מצבים שונים לחלוטין. אצל אחד האוזן נסתמת אחרי כל צינון. אצל אדם אחר מופיעים לחץ ופצפוצים ללא כאב. אדם שלישי סובל מנוזלים ומירידה בשמיעה, ואדם רביעי מרגיש מלאות יחד עם טינטון או סחרחורת.
גם התנאים שמחמירים או מקלים חשובים. אדם אחד מרגיש גרוע יותר בלחות, אחר בשכיבה, שלישי בטיסה ורביעי דווקא בשעות הבוקר. אף אחד מהפרטים האלה לבדו אינו קובע רמדי. אני מחבר אותם לתמונה רחבה יותר ובוחן מה מאפיין את האדם המסוים.
אילו רמדיס הומאופתיות עשויות להישקל?
אין רמדי אחת שמתאימה לכל מי שסובל מאוזן סתומה. לאחר תשאול, אני עשוי לשקול רמדיס שונות על פי הדפוס הכולל. הדוגמאות הבאות נועדו להמחיש את דרך החשיבה בלבד, ולא לשמש לבחירה עצמית.
דוגמאות לרמדיס שנבחנות לפי הדפוס האישי
פולסטילה Pulsatilla
עשויה להישקל כאשר קיימת תחושת מלאות או סתימה משתנה, עם נטייה לגודש ולהפרשות, החמרה בחום או בלחות והקלה באוויר פתוח. ההתאמה אינה נעשית לפי האוזן בלבד, אלא לפי מכלול הסימפטומים.
קאלי ביקרומיקום Kali bichromicum
יכולה להיכלל בשיקול כאשר תחושת האוזן קשורה לגודש בסינוסים, לחץ באזור שורש האף או הפרשות סמיכות ודביקות. גם כאן, המאפיינים המקומיים אינם מספיקים לבחירה.
נטְרוּם מוריאטיקום Natrum muriaticum
עשויה להישקל במצבים שבהם קיימים גודש או תחושת אטימות לצד רגישות אישית, הסתגרות או קושי לעבד פגיעות. הבחירה דורשת התאמה רחבה יותר לתמונה האישית.
סיליציאה Silicea
עשויה להישקל בנטיות כרוניות וממושכות של האוזניים ודרכי הנשימה, במיוחד כאשר קיימת התאמה למאפיינים הכלליים של האדם ולדפוס ההתאוששות שלו.
קלקריאה קרבוניקה Calcarea carbonica
יכולה להישקל בנטיות חוזרות של האוזניים ודרכי הנשימה, כאשר קיימים גם מאפיינים כלליים מתאימים כמו רגישות לקור, עייפות או נטייה להחמרה בלחות.
קאוסטיקום Causticum
עשויה להישקל כאשר תחושת האטימות או הירידה בשמיעה מופיעות כחלק מדפוס כרוני רחב יותר, בהתאם למאפיינים הנלווים ולתנאים שמחמירים או מקלים.
חשוב: שמות הרמדיס הם דוגמאות לדפוסים אפשריים בלבד. אין לבחור רמדי לפי רשימה, אבחנה או סימפטום בודד.
מקרה קליני: אוזן סתומה ולחץ באוזניים אצל אישה בת 45
אישה בת 45 פנתה אליי לאחר כתשעה חודשים של תחושת סתימה ולחץ בשתי האוזניים. היא תיארה שמיעה עמומה, תחושת מלאות ולעיתים צליל נמוך שהופיע ונעלם. היא הרגישה כאילו היא שומעת את עצמה מתוך הראש, כאילו האוזניים סגורות.
פיהוק ובליעה גרמו להרגיש שהאוזניים נפתחות לזמן קצר בלבד, אך התחושה חזרה. בבירור אצל רופא אף אוזן גרון לא נמצאה דלקת פעילה. עור התוף היה שקוע מעט בשני הצדדים, ובדיקת השמיעה הראתה ירידה הולכתית קלה. היא ניסתה תרסיס אף ותרגילי ניפוח, אך השיפור היה זמני. האפשרות של כפתורים כבר עלתה, והיא ביקשה לנסות כיוון אחר לפני כן.
הבעיה החלה לאחר הצטננות חזקה. הנזלת חלפה, אך האוזניים נשארו סתומות. בתשאול עלה גם גודש כרוני באזור הסינוסים, בעיקר סביב העיניים ובשורש האף. הגודש היה חזק יותר בבוקר, בחורף ובלחות גבוהה, והוקל באוויר יבש. חוש הריח וחוש הטעם נחלשו.
במהלך התשאול עלה כי בחודשים שקדמו להצטננות היא עברה תקופה קשה במקום העבודה. היא הרגישה שמדברים עליה מאחורי גבה, שאינה מצליחה להגן על עצמה ושאינה יודעת כיצד לצאת מהמצב.
היא תיארה את עצמה כאישה רכה ומתחשבת, שמתקשה בעימות, מעדיפה לשתוק ולוותר ונפגעת מאוד ממה שאחרים חושבים עליה.
לצד התסמינים באוזניים ובסינוסים הייתה גם נטייה להחזקת נוזלים, החמרה לפני הווסת, עייפות אחר הצהריים וחשק מוגבר למתוק.
לאחר שהשלמתי את התמונה, בחרתי בפולסטילה. הבחירה לא נעשתה בגלל הסתימה באוזניים בלבד, אלא בגלל החיבור בין הגודש, התנאים שהחמירו והקלו, השינויים ההורמונליים, הנטייה להחזקת נוזלים, העייפות והמאפיינים האישיים שעלו בתשאול.
שבועיים לאחר תחילת הטיפול ההומאופתי היא דיווחה על הרגעים הראשונים שבהם האוזניים נפתחו לכמה שעות. הגודש בפנים פחת מעט, השינה השתפרה והנפיחות בידיים בבוקר ירדה.
לאחר כחודש וחצי הסתימות נעשו לסירוגין, והיו שעות שבהן השמיעה הייתה צלולה יותר. חוש הריח החל לחזור, וההחמרה סביב הווסת הייתה מתונה יותר.
לאחר שלושה חודשים האוזניים היו פתוחות רוב הזמן. הסתימות הופיעו לפרקים קצרים, בעיקר בבוקר או במזג אוויר לח, והשתחררו מעצמן. בדיקת השמיעה החוזרת הראתה שיפור, והטימפנומטריה התקרבה לטווח התקין. הצליל הנמוך נעלם והגודש בסינוסים פחת משמעותית.
לאחר שישה חודשים היא דיווחה שהאוזניים אינן סתומות עוד ושאין תחושת לחץ או צלצול. גם הנשימה דרך האף השתפרה. בבדיקת המעקב הוחלט שאין צורך להתקדם לצינוריות האוורור שנשקלו קודם לכן.
המקרה הזה ממחיש מדוע אני לא בוחר רמדי רק לפי המילים „אוזן סתומה”. אני בוחן את כל הדפוס, את התנאים שמחמירים או מקלים, את התסמינים הנלווים ואת האדם עצמו.
כיצד אני עוקב אחר שינוי במהלך הטיפול?
אני עוקב אחר התדירות שבה האוזן נסתמת, אחר משך הזמן שהיא נשארת סתומה, אחר עוצמת הלחץ והפצפוצים ואחר בהירות השמיעה. כאשר קיימים טינטון או סחרחורת, אני עוקב גם אחר השינוי בהם. אצל ילדים חשוב להתייחס לדיווח ההורים, להתנהגות, להקשבה ולתוצאות בדיקות השמיעה.
המעקב אינו מבוסס רק על השאלה אם האוזן „נפתחה”. אני בוחן גם את התסמינים הנלווים שהיו חלק מהתמונה שהובילה לבחירת הרמדי, ואת השאלה אם חל שינוי כללי במצב האדם.
אין לוח זמנים אחיד שבו חייבים לראות שינוי. לכן אני מתייחס לקצב האישי של האדם ולממצאים הרפואיים במקביל.
האוזן נסתמת שוב ושוב?
אני מזמין אותך להתייעצות ראשונית כדי להבין את דפוס התסמינים ולבחון אם טיפול הומאופתי אישי מתאים למצבך.
שאלות נפוצות על אוזן סתומה ולחץ באוזניים
למה האוזן מרגישה סתומה?
תחושת אוזן סתומה יכולה להיגרם משעווה, נוזלים באוזן התיכונה, תפקוד לקוי של חצוצרת השמע, צינון, אלרגיה, שינויי לחץ או גורמים נוספים. התחושה עצמה אינה אבחנה, ולכן כאשר היא נמשכת חשוב לברר את הסיבה.
למה אוזן סתומה לא נפתחת?
כאשר חצוצרת השמע אינה נפתחת היטב, הלחץ באוזן התיכונה אינו מתאזן. הדבר יכול לקרות לאחר צינון, בזמן גודש או אלרגיה, ולעיתים בעקבות נוזלים שנשארו מאחורי עור התוף.
האם אפשר לסבול מאוזן סתומה בלי כאב?
כן. נוזלים באוזן התיכונה או הפרעה באוורור האוזן עלולים לגרום למלאות, אטימות או שמיעה עמומה גם ללא כאב משמעותי. היעדר כאב אינו שולל צורך בבירור כאשר התופעה נמשכת.
האם אוזן סתומה יכולה לגרום לטינטון?
תחושת מלאות או שינוי בהולכת הקול יכולים להופיע יחד עם טינטון אצל חלק מהאנשים. כאשר הטינטון הוא התסמין המרכזי, חד-צדדי או חדש, חשוב להתייחס אליו במסגרת בירור מתאים.
האם נוזלים באוזניים יכולים לגרום לירידה בשמיעה?
כן. נוזלים באוזן התיכונה עלולים להגביל את תנועת עור התוף ועצמות השמע ולגרום לירידה הולכתית בשמיעה. אצל ילדים, כאשר המצב נמשך, חשוב לבצע מעקב ובדיקת שמיעה לפי הצורך.
מתי אוזן סתומה דורשת בדיקת רופא?
כדאי לפנות לבדיקה כאשר התחושה ממושכת, חוזרת, חד-צדדית, מלווה בירידה בשמיעה, כאב, הפרשה, חום, סחרחורת משמעותית או טינטון חדש. ירידה פתאומית בשמיעה דורשת פנייה דחופה.
למה האוזן נסתמת שוב ושוב?
החזרתיות יכולה להיות קשורה לצינון חוזר, אלרגיה, גודש באף, תפקוד לקוי של חצוצרת השמע, נוזלים, שינויי לחץ או גורמים אחרים. בטיפול הומאופתי אני מברר גם את הדפוס הכללי והאישי של האדם.
כיצד אני מתאים רמדי כאשר תחושת הסתימה חוזרת?
אני מברר באיזו אוזן מדובר, מה בדיוק מרגישים, מה מחמיר או מקל, מה הקשר לצינון או לתנוחה, אילו תסמינים נוספים קיימים ומה מאפיין את האדם כולו. הרמדי נבחרת לפי מכלול הסימפטומים ולא לפי שם הבעיה בלבד.
סיכום
אוזן סתומה יכולה להיות תוצאה של שעווה, נוזלים, שינויי לחץ, צינון, גודש או הפרעה בתפקוד חצוצרת השמע. כאשר היא נמשכת או נסתמת שוב ושוב, לא נכון להתייחס אליה רק כאל מטרד רגעי. חשוב להבין את הסיבה, לשקול בירור במצבים המתאימים ולהתייחס במיוחד לירידה פתאומית בשמיעה.
בגישה ההומאופתית שלי, אני לא בוחר רמדי לפי שם הבעיה בלבד. אני מברר את אופי התחושה, את התנאים שמחמירים או מקלים, את התסמינים הנלווים ואת המאפיינים האישיים של האדם. כך אני בוחן את הדפוס השלם שבו מופיעה אוזן סתומה, ולא רק את התחושה המקומית.
אם אתם מתמודדים עם אוזן סתומה, לחץ באוזניים או סתימות שחוזרות, אפשר לפנות אליי להתייעצות ראשונית ולבדוק יחד מה חשוב לברר ומהו הכיוון המתאים למצב האישי.
מתמודדים עם אוזן סתומה שחוזרת?
אני מזמין אתכם להתייעצות ראשונית כדי להבין את דפוס התסמינים, לשקול מה חשוב לברר ולבחון אם טיפול הומאופתי אישי מתאים למצבכם.
מקורות רפואיים ומוסדיים
NICE: Otitis media with effusion in under 12s
הנחיות לזיהוי וניהול נוזלים באוזן התיכונה אצל ילדים.
NHS: Glue ear
מידע על נוזלים באוזן התיכונה, ירידה זמנית בשמיעה והמשך בירור.
NIDCD: Sudden Sensorineural Hearing Loss
מידע על ירידה פתאומית בשמיעה והחשיבות של פנייה מהירה.
NHS: Hearing loss
מתי ירידה בשמיעה דורשת פנייה דחופה.
NHS: Earwax build-up
תסמינים אפשריים של חסימת תעלת האוזן בשעווה.
AAO-HNS: Otitis Media with Effusion
רקע על נוזלים באוזן התיכונה, שמיעה ומעקב.
רמב״ם: דלקת אוזניים ונוזלים באוזן התיכונה
רקע ישראלי על מלאות באוזן, ירידה בשמיעה ותפקוד חצוצרת השמע.
איכילוב: הרחבת חצוצרת אוסטכיוס
הסבר על תפקיד חצוצרת השמע, אוורור האוזן והפרעות בתפקודה.
אליהב שוע | הומאופת קלאסי משנת 1992
הקליניקה שלי בכפר סבא
גם טיפול אונליין, בארץ ומחוץ לישראל
לשיחת התייעצות ללא עלות נא ליצור קשר בטלפון: 054-4993676
למידע נוסף וחוות דעת: elihavshua.co.il
בברכה,
אליהב שוע
